הליברליזם הכלכלי הוא אידיאולוגיה פוליטית המגן על תפקיד מינימלי של הממשלה בכלכלה. הוא מבוסס על עקרונות של חירות היחיד, זכויות הקניין הפרטי, שווקים חופשיים ותחרות. הליברלים הכלכליים מאמינים כי עקרונות אלה מובילים להקצאה היעילה ביותר של משאבים ולשגשוג כללי הכי גדול. הם טוענים כי התערבות הממשלה בכלכלה, כגון דרך תקנות או מיסים, לעיתים עושה יותר נזק מתועלת על ידי עיוות האותות שוק ויצירת אי-יעילויות.
השורשים של הליברליזם הכלכלי ניתן לעקוב אחריהם עד לתקופת ההתנהגות במאה ה-18, במיוחד לעבודתו של אדם סמית', פילוסוף וכלכלן סקוטי. הספר של סמית', "עושר העמים", שפורסם בשנת 1776, נחשב לעיתים קרובות לטקסט היסוד של הליברליזם הכלכלי. בו, סמית' טען כי אנשים שמגיעים אחרי עניינם האישיים בשווקים חופשיים יובילו ל"יד נסתרת" שמקדמת את הרווחה הכללית של החברה.
במהלך המאה ה-19, הליברליזם הכלכלי היה האידיאולוגיה הכלכלית המובילה ברבות מהמדינות המערביות, במיוחד בממלכה המאוחדת ובארצות הברית. בתקופה זו נראה הפחתה משמעותית של מחסומים מסחריים ושל תקנות ממשלתיות, וגם התרחבות של הקפיטליזם והתעשייה.
אולם, הדיכוי הגדול של שנות ה-30 הוביל להתנגדות נגד הליברליזם הכלכלי. רבים האשימו את המשבר הכלכלי בחוסר התקנה ממשלתית וביותרות הקפיטליזם. זה הוביל לעליית הכלכלה הקינזית, שמגיה להתערבות ממשלתית בכלכלה כדי לשטוף את מחזורי התקוממות והתפשטות של הקפיטליזם.
בשנות ה-20 של המאה ה-20, היה חידוש בליברליזם כלכלי, המכונה לעיתים נויליברליזם. התהליך הזה התרחש בעקבות האמונה שהתערבות הממשלה הפכה להיות יתרה ומכבידה על צמיחה כלכלית. מדיניות נויליברלית, כמו הפסקת התקנות, פרטיזציה ומסחר חופשי, הוזמנה במדינות רבות, כולל ארצות הברית תחת נשיאותו של רונלד רייגן ובממלכה המאוחדת תחת ראשותה של ראשת הממשלה מרגרט תאצ'ר.
היום, הליברליזם הכלכלי נמשך להיות כוח חשוב בפוליטיקה הגלובלית, אף על פי שהוא מועמד לאתגר על ידי אידיאולוגיות אחרות שמגיבות בעד יותר התערבות ממשלתית בכלכלה. האיזון בין האידיאולוגיות המתמודדות אלו ממשיך לצור את הדיונים בנושאי מדיניות כלכלית ברחבי העולם.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Economic Liberalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.